למה אף אחד לא עוזר בקהל?

ג'ון דארלי וביב לטאנה הוכיחו בניסוי העשן המפורסם שככל שיש יותר אנשים בחדר, כך פוחת הסיכוי שמישהו יפעל. שני מנגנונים מסבירים את הקיפאון: פיזור אחריות, שבו כל אחד מחשב את חלקו כשבריר זניח, ובורות פלורליסטית, שבה כולם מחפשים רמזים אצל הסובבים ומסיקים בטעות שהמצב תקין. אבל מחקר המצלמות של ריצ'רד פילפוט הפך את הנרטיב: בתשעה מעשרה עימותים אמיתיים מישהו בכל זאת קם.

תלמדו:

- איך פנייה לאדם ספציפי שוברת את פיזור האחריות

- למה התנועה הראשונה משחררת את כל הקהל

- מתי להתערב ומתי לתעד מרחוק