משך הקשב ירד ל-47 שניות

גלוריה מארק מאוניברסיטת קליפורניה מודדת קשב מאז 2004 וחושפת עובדה מטרידה: משך הזמן שאנו שוהים על מסך אחד התכווץ משתי דקות וחצי לארבעים ושבע שניות בלבד. סופי לרוי זיהתה את הגנב הראשון — שאריות קשב, החלק מהמוח שנשאר תקוע במשימה הקודמת. הגנב השני פנימי: כמעט מחצית מההפרעות מגיעות מאיתנו עצמנו, כשהיד נודדת לכרטיסייה חדשה ברגע של שעמום. ארבעה מנגנונים פשוטים — בלוק מוגן, פתק חניה, רשימת לכידה וכלל תשעים השניות — מחזירים שליטה.

מה תלמדו:

- למה בדיקת מייל של שלושים שניות עולה עשרים דקות

- איך גל הדחף לברוח עובר בתשעים שניות של המתנה

- מדוע הפסקה אמיתית אינה מסך אחר אלא פעולה פיזית