משעשעים את עצמנו עד מוות

ניל פוסטמן חושף אמת מטרידה: איננו חיים בסיוט של אורוול, אלא בעולם של האקסלי – שבו הבידור, לא הצנזורה, הורס את יכולת החשיבה שלנו. הטלוויזיה לא רק מעבירה תוכן, היא מעצבת את הגדרת האמת עצמה. כל נושא – פוליטיקה, דת, חינוך – הופך לשואו קצר ושטחי. פוסטמן מנתח כיצד עברנו מתרבות של דפוס ומחשבה מורכבת לעידן של "קוקו" – מידע שמופיע, מעורר תגובה רגעית, ונעלם.

שלוש שאלות מרכזיות:

• האם אנחנו בוחרים מנהיגים לפי רעיונות או לפי דימוי?

• מתי הפסקנו לחשוב והתחלנו רק לצרוך?

• האם נוכל להציל את החשיבה הלוגית לפני שמאוחר מדי?