קביעת גבולות אינה אנוכיות

ונסה בונס מדדה את הפער בין שני צדדים של סירוב וגילתה עובדה מפתיעה: מי שאומר "לא" מצייר תמונה קודרת הרבה יותר ממה שהצד השני באמת חווה. אתה זוכר את המשפט שאמרת, הוא זוכר שהייתה לך סיבה. מחקרים על אסרטיביות חשפו שיש שתי דרכים לטעות בה, כמו מלח בתבשיל: מעט מדי או יותר מדי. ואם תמיד מבקשים דווקא ממך, הסיבה אינה חולשת אופי אלא ציפיות שנבנו בחדר.

מה תלמדו:

- למה הפגיעה שאתה צופה גדולה מהפגיעה שנמדדת

- איך ניסויי משא ומתן חושפים הערכת יתר של קשיחות עצמית

- מתי הפחד מסירוב הוא מידע ולא טעות בחישוב