דיסלקציה לא נראית אותו דבר בכל שפה

מריאן וולף וסטניסלס דהאן חושפים אשליה נפוצה: דיסלקציה אינה נעלמת בשפות עם כתיב סדיר, היא רק מסתתרת. במחקר יפני, שיעור קשיי הקריאה קפץ פי שלושים וחמישה בין הירגאנה לקאנג׳י באותם ילדים בדיוק. מטא־אנליזה של חמישים ושמונה מחקרים מצאה שכיחות כמעט זהה בכתיבים שקופים ואטומים. המסקנה הפוכה מהאינטואיציה: מה שמשתנה אינו השכיחות אלא הנראות.

תלמדו:

- למה זמן קריאה חושף מה שדיוק מחמיץ

- כיצד גודל יחידת הכתב קובע את סוג הקושי

- מדוע ריווח אותיות משפר ביצועים מיידית